מוסיקה כחלק מארגז הכלים לעידון תוקפנות

מערך שיעור מאת אסיה ואורי

מטרת על: פיתוח מודעות לתופעת הכעס ועידונה באמצעות מוסיקה קלאסית

מטרות אופרטיביות

א. הילד יגדיר את הכעס, ידע את תסמיניו ויוכל להצביע על עוצמתו בסולם הכעס

ב. הילד יזהה סממנים של כעס ביצירה מוסיקלית

ג. הילד ידווח על השפעת ההאזנה ליצירה על עוצמת הכעס.

​

מהלך השיעור

המורה קוראת את סיפור המעשה: תלמיד כיתה א' שזה עתה עלה מן הגן הביא לבית הספר קלפי סופר-גול. הילד הוא בן למשפחה שהאב מובטל מעבודה ולכן חסר לו כרגע כסף. למרות זאת האב השתמש במעט שיש לו כדי לקנות לו את הסופר גול. והנה בהפסקה  מנשה, תלמיד כיתה ה' שיש לו אוסף אדיר של קלפים, נכנס לכיתה לקח לילד מא' את הקלפים מהמגרה.

כשנערך בירור, המורה של הילד מא' אמרה שילדים ראו את מנשה מסתובב בכיתה, ולכן שאלה אותו אם הוא לקח או ראה מי לקח.

מנשה, אמר שהוא היה בכיתה כי חיפש את אח שלו והתבלבל בכיתות אבל הוא ראה את מי שלקח.

המורה דרשה ממנו לספר מי, ולאחר היסוס הוא אמר: אתה לקחת והצביע עליך. (כל ילד בכיתה מתבקש לדמיין שהוא או היא זה שמנשה מעליל עליו וטופל עליו את האשמה).

1. מה דעתכם על המעשה של מנשה?

2. נניח שזאת המציאות ואתה מקבל עונש חמור כמו לא לצאת שבוע להפסקות, וחוץ מזה עכשיו כולם יודעים שאתה גנב. איך תרגיש? איך תרגיש כלפי מנשה?

3. סולם הכעס: מבקשים מהילדים להגדיר כעס ולתאר את מצב הכעס בסולם של 1-10.

​

​

​

​

​

4. משמיעים 2 יצירות: אחת שמחה ( האיכר העליז-שוברט) והשניה מלחמתית כעוסה (וילדי- קיץ)

5. הילד יבחר ביצירה המתאימה למצב הרוח שלו, למצבו הרגשי בעקבות הסיפור.

תיערך שיחה על האמצעים האמנותיים ביצירות המתארים רגשות.

6. אתה מגיע כעוס הביתה ומספר להורים. ההורים מחליטים להתערב ולהסביר למורה. הם אומרים לך "אל תדאג הכל יהיה בסדר, אתה לא אשם בכלום". ואבא משמיע לך יצירה כדי להירגע.

משמיעים לילד שתי יצירות והוא צריך לשפוט איזו מרגיעה אותו יותר.

היצירות: בוקר- פר-גינט, צ'ייקובסקי – הבובה חולה.

שיחה: מהי היצירה המתאימה ומדוע.

7. משמיעים יצירה בה מתלקח כעס אבל לאחר זמן הוא מתעדן ונרגע: הילד צריך לדהות את התהליך...

8. מנשה חזר הביתה במצפון לא שקט.  אח שלו שמנגן בתזמורת ניגן את היצירה הבאה. למחרת הגיע מנשה לכיתה א', הודה בפני כל הילדים במעשה, החזיר לילד את הקלפים בתוספת 10 חבילות חדשות של סופר גול.